בהשראת "הנשף" של להקת "תיאטרו די קמפניול" וסרטו של אטורו סקולה

לרגל חגיגות 20 שנה לתיאטרון יפו

העלאה מחודשת של ההפקה הנודעת שבישרה את הקמת התיאטרון

פרויקט תיאטרוני המתאר את גלגוליו של אולם ריקודים יפואי מתחילת המאה ה – 20 ועד ימינו. תחנות היסטוריות בתולדות פלשתינה / ארץ ישראל הן נקודות ציון בתולדותיו של אולם זה.

הלהקה, בת 10 שחקנים ונגנים, מגלמת בשפת התנועה, הריקוד והתיאטרון, ללא מילים, ובשילוב מוזיקה ולהיטים מכל הזמנים את טיפוסי התקופה ואת מערכת היחסים ביניהם: חיזורים אהבות, אכזבות ופרידות.

כתיבה:              סיני פתר, גבי אלדור ויגאל עזרתי

בימוי:                   יגאל עזרתי וגבי אלדור

עיצוב במה:        אורי און בעקבות עיצוב מקורי של אלי סיני ז"ל

עיצוב תלבושות: עתליה בן-מנחם  , ע. עיצוב במה: רנין נופל

מוזיקה ונגינה:    עופרי ישראלי בעקבות מוזיקה מקורית של אלדד לידור ורפי תורן

תאורה:                רועי דביר , עוזרי בימוי: עלי ג'בארין, גיל שנקין

מיתוג:              אלי גרינפלד

הפקה מקורית:  עירית נאמן

משתתפים: יונתן אגסי, גבי אלדור, יאיר ורדי, מוראד חסן, עופרי ישראלי, ראודה סלימן, כפיר ליבנה עמרם, רחלי פנחס, סופי צדקה, דוד שמול

משתתפי ההפקה המקורית (1991): רונית אלקבץ, קלוד אבירם, סמדר גנזי, דורון גולן,

אסנת יקותיאלי, אלחי לויט, שירלי מילוא, חליפה נאטור, נגה פרת, אשר רותם, דוד שמול,

רחל יצקן, רונן קוז'יקרו, רפי תורן, רון קליין, שי יהודאי

הערב רוקדים   

1919

ערב באולם הריקודים ביפו. המקום מנוהל ע"י אמל ובניה סמיר ורביע.

לאורחים היהודים הקבועים לולה האמנית וברוך הסוחר מצטרפים אנה וליאון,

חלוצים שהגיעו מאירופה לנמל יפו. הקצין הבריטי ג'יימס מגיע לרקוד.

1936

המרד הערבי, שביתה של בעלי המקום נגד הבריטים והיהודים.

הבן הערבי והסוחר היהודי משתפים פעולה כדי להתנקש בבריטי.

1947

ליל ההצבעה באו"ם על תכנית החלוקה. למקום נקלעת בלה, פליטה מאירופה. 

עם היודע התוצאות נפרדים מהבריטי. אמל וסמיר בנה עוזבים.

1952

בלה הפליטה הופכת לבעלת בית הקפה. תקופת הצנע והשוק השחור,

למקום נכנס בן שמחון, עולה מצפון אפריקה. ליאון החלוץ חוזר מפעולה צבאית.

1967

ערב אחרי מלחמת ששת הימים. אמל חוזרת ומתקבלת לעבודה כמלצרית.

מסיבת החתונה של ליאון הלום הקרב ואנה.

הטלוויזיה, בהופעת הבכורה, משחזרת את הרגעים שלפני הניצחון. סמיר מגיע בעקבות אמו.

1988

האינתיפאדה. אולם הריקודים בהנהלה משותפת של בלה ובן שמחון.

אל האולם נכנסות הנשים שחזרו מהפגנה ויוצאות נגד הגברים. סמיר נכנס פצוע.

פיוס. ברוך הסוחר עוזב בזעם.

1995

רצח רבין. ברוך הסוחר קונה את המקום.

2011

ריקוד דתי סוחף את אולם הריקודים.

 2019

הערב רוקדים !

קרדיט תמונה:

סופי צדקה - Syntorama Ttakun